מה בין הערכה עצמית והפרעות קשב וריכוז?

כשילדיי היו נכנסים לחדר מיד הייתי בודקת אם השיער שלהם מסודר, אם הם לבושים היטב, בודקת את שיעורי הבית. חשבתי שהם יודעים עד כמה אני אוהבת אותם, שזה ברור מאליו... שהם יודעים כמה אני דואגת ורוצה בטובתם. מסתבר שלא כך הדבר. לעיתים קורה, שילדייך רואים אותך הם רואים את הפנים הביקורתיות שלך ומיד חושבים: " מה קרה עכשיו?"

כשבני היה בן חמש למדתי שיעור חשוב.
אני תמיד אומרת שאת השיעורים החשובים בחיים לימדו אותי ילדיי.

באחד הימים נכנס בני לחדר בזמן שעסקתי במשהו חשוב מאוד, והראה לי ציור שצייר, הבטתי לרגע בציור ואמרתי "זה נחמד" והמשכתי להתעסק בדבר החשוב הזה שהעסיק אותי באותו רגע.

בני היקר קרע את הציור לנגד עיני. המומה, שאלתי למה? והוא ענה שהוא ראה על הפנים שלי, שהציור שלו פשוט לא חשוב לי. יש רגעים בחיים, שנחרטים עמוק בליבנו, בהם הכל כמו נעצר והקול היחידי ששמעתי בראשי היה "אהה... הבנתי" , באותו רגע הבנתי ששפת הגוף והפנים שלי אמרו לו, לילד החכם שלי, שאני לא "רואה" אותו, לא "נמצאת" איתו באותו הרגע.

ילדים מבינים למה אתם מתכוונים דרך הבעות הפנים שלכם, דרך שפת הגוף וטון הדיבור. אם תיתנו לפנים שלכם לדבר את שעל ליבכם - הם ידעו בדיוק עד כמה הם בעלי ערך בעיניכם.

בהמשך, הבנתי שכולנו פועלים כך. ברגע שאדם נכנס לחדר הוא מיד חושב: האם אתם "רואים" אותי? זו אחת הדרכים בה כולנו לומדים מה הערך שלנו בעיני אחרים.

כשאנחנו שמחים לראות מישהו, מדוע שלא נראה לו?

האם ילדיכם, בני משפחתכם ואנשים אהובים בחייכם יכולים "לראות" בעיניכם שאתם באמת שמחים שהם שם?

ככלל, ילדים זקוקים לחיזוקים חיוביים באופן תמידי. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בפרט - זקוקים להם כמו אוויר לנשימה.

התסכול הרב שהם חשים ברגע שאנחנו מעבירים עליהם ביקורת, כועסים או לא מבינים אותם - מצדיק את הכעס והביקורת שהם מרגישים מלכתחילה כלפי עצמם ומאפשר להם להישאר במקום בו הם מרגישים חסרי ערך ובלתי נראים.

התפקיד שלנו כהורים הוא לעזור לילדינו לבסס את הערך העצמי שלהם, לקבל את עצמם בדיוק כמו שהם ולתמוך בהם במסע שלהם בדרכם להיות אנשים בריאים, טובים ומועילים לעצמם ולחברה.

עשרים שנה חלפו מהרגע הזה בו בני לימד אותי כמה חשוב להראות בעיניים את מה שמרגישים בלב. הפרעת הקשב עימה הוא מתמודד לא תיעלם לעולם, אולם אני יודעת ומאמינה, שבכל פעם בה בחרתי להראות לו את אהבתי במקום מבט מבקר או חוקר על שיעורי הבית או הבלאגן ששרר בחדרו - עזרתי לו לצעוד צעד אחד קדימה מעבר להפרעת הקשב שלו.

מספר גורמים המשפיעים על ההערכה העצמית של הילד שלכם.

הערך שהילד תופס שיש לאחרים כלפי העצמי שלו הוא רק אחד מהם.

גורמים נוספים:

1. ההגדרה האישית של הילד להצלחה או כישלון – השאיפות והדרישות שיש לו מעצמו ביחס להגדרה האישית שלו להצלחה.
2. הניסיון של הילד עם הצלחה –העמדה של הילד בסביבתו או הסטאטוס שלו, כפי שהוא תופס אותן.
3. סגנון ההתמודדות של הילד עם ביקורת או משוב שלילי.

אני ממליצה לעצור רגע ולשאול את עצמכם:

האם הפנים שלכם מוארות ברגע שילדכם נכנס לחדר?

אם כן – נהדר!

אם לא – עכשיו אתם יודעים מה אתם עוד יכולים לעשות על מנת להעלות את ההערכה העצמית של הילד שלכם.