חיזור אלים
השבוע ציינו את יום המאבק באלימות נגד נשים.
כאמא לשלוש בנות מתבגרות, אני חייבת להודות שהנושא הזה מעסיק אותי כל השנה.
אני קוראת עליו, כותבת עליו, מחדדת את ההקשבה גם מול הבנות שלי, גם מול הנשים סביבי וגם מול המטופלות שלי.
קצת מספרים:
13 נשים נרצחו על ידי בני זוגן מאז תחילת השנה, ועל פי נתוני משרד הרווחה 163 נשים נרצחו מאז 2004.
העיניין הוא שתופעת האלימות כלפי נשים לא מתחילה רק עם הנישואים, אלא היא עלולה להתרחש גם בקרב בני נוער.
הסטטיסטיקה אומרת ש-20% מהנערות חוות חיזור אלים.
מה שבאמת מעניין אותי כאמא וכמנחת הורים הוא איך נוכל לדעת אם הבת שלנו נמצאת בקשר לא בריא? וכמובן, איך נוכל לעזור לה לצאת ממנו?
מסתבר, עד כמה שזה נשמע מוזר, שאף אחת מהנערות או הנשים לא באמת חסינה בפני הסכנה של זוגיות אלימה.
למה? כי בדרך כלל זה מתחיל בקטן: מילה לא במקום, איום מעורפל. רק בהדרגה ההתנהגות מדרדרת. ואם האישה/הנערה מבליגה, סולחת, שותקת ומסתירה את האלימות שהיא חווה, יש סיכוי סביר שהיחס האלים מצידו יימשך או אפילו יתגבר.
לעיתים אנחנו שומעים שהכתובת כן הייתה על הקיר – שכולם הרגישו, שמעו, או אפילו ניסו להגיד לה או להפריד ביניהם, אבל לא תמיד זה המקרה. ברוב המקרים קשה לאבחן או לשים את האצבע על תחושות ואינסטינקטים שיש לנו. ובכל זאת, הסטטיסטיקה אומרת ש- 20% מהנערות חוות חיזור אלים.
זה פה, לידינו, ומסתבר שזה יכול לקרות לכל נערה.
איך את יכולה לדעת האם הבת שלך, או חברתך הטובה, נמצאת בקשר מתעלל?
מה שנקרא "נורות אדומות" בקשר:
– כשאת שמה לב לקנאה קיצונית – בהתחלה יכולה להיות מבלבלת ולהיתפס כמחמיא ואוהב.
- כשאת רואה שהוא מדבר אליה לא יפה לפעמים.
- את רואה שהערכים שמובילים אותו שונים מאלו שאת מחנכת בבית, אולי את אפילו חוששת שבבית שבו הוא גדל יש או הייתה אלימות.
- את קולטת שהיא משקרת לך לעיתים קרובות כשמדובר בדברים שקשורים אליו.
- את שמה לב שהיא מתרחקת מהחברות שלה.
- את קולטת שהוא מתקשר אליה אין ספור פעמים כשהיא לא איתו.
- את שמה לב שלרוב הם יוצאים לבלות רק שניהם, ללא חברים נוספים.
- את רואה התכתבויות הוואטסאפ ביניהם ואת לא אוהבת את השפה.
- את לא אוהבת את הטונים שבהם הוא מדבר אליה.
- הוא מחליט עבורה מה היא תלבש ומצד שני מפנק אותה במתנות גדולות ויקרות.
- את מזהה משהו כוחני בהתנהגות שלו.
- את שמה לב שכשהם רבים היא פוחדת מימנו.
- הוא לא יודע לנהל את הכעס שלו ומאבד שליטה כשמשהו לא קורה כמו שהוא רוצה
אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לעזור להן לצאת מקשר כזה?
- חשוב להזכיר לה בכל הזדמנות את החוזקות שלה ואת הכוחות שטמונים בה.
- חשוב להשאיר בפניה דלת פתוחה לשיחה בכל נושא.
- חשוב להביע דאגה, אך לא שיפוטיות.
- חשוב לשקף לה מה אתם רואים שהשתנה בהתנהגות שלה.
- חשוב להמשיך לבטא הרבה חום ואהבה כלפיה.
- חשוב לא להגיב באלימות כלפיה או כלפי החבר.
- חשוב לא לכעוס עליה ולנזוף על הבחירה שלה להישאר בקשר.
- חשוב לפנות למשטרה במידה ואתם יודעים שיש אלימות בקשר.
כפי שציינתי, לא תמיד אפשר לשים לב או לצפות את השתלשלות העניינים.
הנושא מורכב.
אך בתור התחלה, חשוב שנבין שניתן להימנע מהרבה מאוד אירועי אלימות, לא רק בין בני זוג אלא גם בכביש, באירועים חברתיים של בני נוער ועוד – אם רק נלמד כולנו לבטא את הרגשות שלנו ובעיקר את הכעס, בצורה מילולית שאינה פוגענית או משפילה, אינה פרובוקטיבית ומאפשרת התחלה של דיאלוג ופתרון בעיות בדרך נורמטיבית ובריאה.
יפעת דננברג
מאמנת נוער ומדריכת הורים
