מה בין חרדה לפחד?
ביומיים אחרונים בכל שיחות הטלפון שהיו לי השתרבבו המילים פחד או חרדה.
אם באופן ישיר ואם בין המשפטים.
אז מה בין פחד לחרדה ומה עושים עם זה?
פחד הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו כבני אדם, הוא חיוני וחשוב ותפקידו לעזור לנו להישמר ולדאוג לעצמנו.
כשאנחנו נכנסים במהירות לממ"ד כשאנחנו שומעים אזעקה, או נשארים בבית או בסביבתו בתקופות מתוחות זה מתוך פחד שנפגע מטיל והרגש הזה שומר עלינו.
לכן זאת כמובן תגובה נורמליות ומקדמת.
פחד מופיע אל מול איום שקיים בפועל כרגע.
ברגע שהסכנה חולפת תחושת הפחד גם היא נרגעת.
הרגש (פחד) מעורר תחושות גוף כמו דופק מהיר, נשימה קצרה ושטחית, ערנות מוגברת ואפילו הזעה או רעד.
לא כך החרדה, החרדה מגבילה אותנו, מחלישה את היכולת שלנו לעזור ולשמור על עצמנו.
במצב של חרדה התחושה היא פנימית ולא תלויה תמיד בסיטואציה מסוכנת.
תחושות הגוף תהיינה אותן תחושות. דופק מהיר, נשימה קצרה ושטחית, ערנות מוגברת, הזעה ורעד.
לכן, רבים מאתנו מבלבלים בין חרדות ופחדים שכן התחושה הפנימית היא זהה והתסמינים החיצוניים הם דומים, בשני המקרים יש תגובות גופניות דומות.
שני המנגנונים האלה עובדים בעצם אותו דבר.
מאחר והמוח שלנו מזהה את החרדה והפחד דרך האמידלה כאותו רגש. לשני המנגנונים האלה נגיב באותה דרך.
אנחנו מגיבים בתגובה אוטומטית של אחד משלושת ה-F Flight – fright – fight
כלומר הלחם, קפא או ברח.
אז מה קורה לנו בעצם?
כשיש מצב שנתפס אצלנו כמסוכן עובר באופן מידי ואוטומטי מסר לאיזור מסויים במוח שנקרא האמיגדלה. משם ישנה תגובה מהירה והשרדותית למצב.
העיניין הוא שלעיתים תאי האמיגדלה במוח זוכרים את התחושה שנוצרה ברגע המפחיד ומשחזרים את אותו רגש ואת אותן תחושות גם כשהאיום לא באמת קיים.
אם ילד לא ישן בלילה ולא מוכן לצאת לחברים גם כשהמצב הבטחוני נרגע יתכן שהתפתחה חרדה.
אם ילד ממשיך להרטיב גם אחרי שנגמל כבר, יתכן שהוא סובל מחרדה.
אם חל שינוי כלשהו בהתנהגות שמפריע להתפתחות התקינה של הילד והמצב לא חוזר לקדמותו, מומלץ להתייעץ.
המוח שלנו גמיש.
גם אם מצבים מסוימים "מסומנים" במוח היום כמסוכנים, ניתן לשנות על ידי עבודה עקבית.
לפני שרצים לטיפול כדאי לנסות בבית:
- להקשיב לילד ולנרמל את מה שהוא מרגיש – לעיתים קרובות ביטול הרגש ע"י ההורים גורם לילד להרגיש עוד יותר חזק את הפחד. אין טעם לומר משפטים כמו "אין מימה לפחד".
לאפשר לילד להביע בכל דרך שנכונה לו מה שהוא מרגיש.
- לחשוף אותם בהדרגה לדברים שהיו רגילים לעשות לפני.
- ללמד אותם לנשום נשימות עמוקות ואיטיות לבטן. רצוי לעשות את זה יחד איתם. בשונה מנשימה שיטחית ומהירה שמאפיינת מצב של פחד. נשימה עמוקה ואיטית משדרת למוח שהכול בסדר ואפשר להירגע.
- תכניסו לחיים שלכם משחקים מרגיעים, שירים שמחים והרבה תנועה.
- פזרו חיבוקים ומגע בכל הזדמנו. מגע משחרר חומרים למוח שמורידים את רמת המתח באופן מידי.
- הפחיתו עד כמה שניתן חשיפה לחדשות. (כל פעם ששומעים אזעקה בחדשות האמיגדלה מזהה את הקול כטריגר להפעלת מנגנון ההישרדות ומתעורר פחד)
- והכי חשוב פרופורציות. לעיתים קרובות אנחנו ההורים נלחצים כל כך מהמצב של הילד מה שמלחיץ אותו עוד יותר.
אם אתם מרגישים שאתם לא בטוחים, פשוט תתייעצו.
מאחלת לכולנו ימים רגועים ושקטים.
מוזמנים להיות בקשר.
