#מסע_משפחתי – ימים 8-9 חוזרים לקו האוקיינוס השקט

הבוקר ליאורי קראה את הפוסט בבלוג מאתמול ואמרה שאהבה את איך שזה כתוב. מאד ריגש אותי לשמוע את חוות דעתה. היא המליצה גם לאופיר וחיים לקרא. אני שמה לב שאני נהנית מהכתיבה. לפני השינה ומידי פעם בדרך אני לוקחת את המחברת וכותבת משהו שעולה לי לראש. חווייה, מחשבה, רגש, תובנה…
זה נותן מימד נוסף למסע המשפחתי.
מאפשר לי לתעד את המחשבות של כולנו בעיניינים שקשורים בטיול עצמו ואת ההרהורים שלי בנושאים של זוגיות, הורות, אמהות ומחשבות על הרגעים שאני חווה פה.
*טיפ* לכתוב יומן. לכל טיול אני לוקחת איתי מחברת יומן מסע. בתקופות שונות בחיי אני כותבת יומן גם בימים של שיגרה. יש בכתיבה משהו מצמיח. תהליך העיבוד של המחשבות עושה להן טוב.

עזבנו את היוסמטי ונסענו את כל הדרך חזרה למונטרי.
בסופו של דבר הצלחנו להכניס את כל התיקים והמזוודות לרכב החלופי שקיבלנו. פחות צפוף מימה שחשבנו שיהיה.
הכל בדרך גדול, חדש ומוזר. כל עצירה במקום מזדמן היא חוויה שאחריה אנחנו חוזרים לאוטו ומדברים עליה עד לעצירה הבאה.
לאורך כל הנסיעה אנחנו נהנים ממוזיקה שהבנות משמיעות מהפלייליסטים שלהן. מצחיק וכיף לשמוע מוזיקה ישראלית בנוף אמריקאי.
*טיפ* לארגן פלייסטים מגוונים, ארוכים עם מלא שירים שכולם אוהבים ולהביא את כל אמצעי ההתחברות האפשריים לאוטו. לכל טלפון משהו אחר עובד.

במלון במונטרי גיליתי שטעיתי והזמנתי לילה אחד במקום שניים.
אני רציתי פשוט להתנהל ולמצוא משהו מחר בערב. הבנות קצת נלחצו שלא יהיה לנו איפה לישון (במיוחד בגלל שמדובר בחודש אוגוסט ובלילה שבין שבת לראשון)
הזמנו לילה נוסף באופן ספונטני למחר בעיירה ליד מונטרי. לא הייתה בעיה.
*טיפ* בדיעבד הייתי משאירה בכוונה כמה ימים כאלה בלי מלון ונותנת לדברים לזרום.

יצאנו לרציף הדייגים במונטרי. דומה לרציף בסן פרנסיסקו. צבעוני, כיפי תוסס ומעניין.
עלינו על שייט של 3 שעות ללב ים לראות לויתנים ודולפנים. ראינו מלא. המון עופות מים, המון אריות ים, המון דולפינים והמון לויתנים ענקיים.
זה מרגש ממש. כל רגע ממקום אחר קופץ לויתן ענק מהמים וכל התיירים על הסירה מתרגשים יחד.
*טיפ* מי שסובל בדרכ ממחלת ים שלא יעלה. אופירי סבלה מאד כל הדרך. השייט היה סיוט עבורה.
מי שאוהב שלא יוותר של החוויה. מרגש ומיוחד במיוחד.

את הבוקר השני במוטרי פתחנו חיים, גלי ואני בריצת בוקר לאורך טיילת החוף והמרינה. הערפל הסמיך, ריח הים, הדייגים, בתי הקפה שמתחילים את היום.                                                      אווירה קסומה.

בדרך חזרה פגשנו קבוצה של צוללים. נכנסנו למועדון צלילה ובררנו על צלילות במקום. מסתבר שיש צלילות לא עמוקות ושוות ממש. חשבתי שעוד נספיק לחזור לצלול אחר הצהריים, אבל כבר היה די מאוחר כשסיימנו את הביקור באקווריום של מונטרי.
*טיפ* להתארגן על זה מראש. אם אתם חובבי צלילה אל תפספסו את החוויה הזאת במונטרי. עושה רושם שזאת חוויה יוצאת דופן.

את רוב היום בילינו באקווריום של מונטרי. יצורי ים מרהיבים. היה מעניין ומלמד מאד. מומלץ למי שאוהב ומתעניין בבעלי חיים ימיים.
לקראת ערב נסענו בדרך ה-17 מייל לאורך החוף. בתים מדהימים על קו החוף, מדשאות ענק, מגרשי גולף, איילים משוטטים וריח ים משכר. ממליצה מאד!

היום עבר בדיוק שבוע במסע המשפחתי שלנו.
מצד אחד עבר מהר מאד. מצד שני ראינו ועשינו כל כך הרבה ונסענו כל כך הרבה קילומטרים שנדמה כאילו עבר כבר המון זמן.
עושה לי טוב שכיף לנו ביחד והדברים זורמים בנעימים.
מחר מתחילים את הנסיעה על כביש 1 בדרך לסן דייגו.

*תובנה מרכזית* הבוקר שלנו התחיל הרבה יותר מאוחר היום. אחרי שבוע אינטנסיבי צריך יום מנוחה. הגוף והנפש זקוקים לשבת.
*תובנה הורית* אחרי כל פרק זמן מוגדר, מעניין וחשוב לדבר על הדברים. פה זה יוצא בין יעד ליעד. כל יומיים שלושה. לשוחח על חוויות, גילויים ותובנות וגם על מה שהרגיז ועיכב.
בבית זה יכול להיות כל יום שישי או שבת.