יפעת דוננברג   052-2585291

אימון, ייעוץ והכוונה למשפחתיות מאוזנת וקשובה - יפעת דננברג | כלים קשובים

מריבות אחים בימי קורונה

הפוסט הזה מיועד להורים שמעצבן אותם שהילדים שלהם רבים ביניהם,
מריבות בן אחים היו תמיד וכנראה תמיד יהיו.
ברור שעכשיו במשבר הקורונה כשכולנו כל הזמן יחד יהיו יותר מריבות.

למה?

אחים הם עניין מסובך להפליא.
אחים הם אנשים שונים שנולדו באותו בית ומתוקף זה הם צריכים ללמוד לחיות יחד.
הם בעצם קבוצה של אנשים שחיים תחת קורת גג אחת ואמורים להסתדר.
הם לא בחרו את זה.
הם גם לא בחרו זה את זה.
הם בדר"כ מאד שונים אחד מהשני. (על זה אכתוב פוסט בנפרד)
תחרות וקונפליקטים הם עניין טבעי ובריא.
הבית הוא בעצם מעין מעבדה ומתוך הבית הילדים שלנו מפתחים מיומנויות חברתיות חשובות מאד.
לומדים משא ומתן.
לומדים להבחין בין עיקר לטפל.
לומדים לריב.
לומדים להתחרות.
לומדים לסלוח ולהתפייס.

מה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה יקרה?

ראשית פשוט להבין שזה טבעי.
לא להיבהל מהמריבות שלהם.
לשים גבול ברור וחד משמעי כשהמריבה עוברת את הגבול שלנו.
לשים לב שאנחנו לא שופטים ביניהם. שאנחנו לא מייצרים מצב שהמריבה מגיעה לפתחינו ואז נוצר מצב שאחד הילדים יוצא בסדר והשני לא 🙁

לשים לב שהם לא רבים בשבילנו.
למה הכוונה?

הרבה פעמים אני מזהה יחד עם ההורים שרוב המריבות נועדו למשוך תשומת לב. הילדים יודעים שזה מעצבן אותנו, הם רוצים אותנו עכשיו אז עכשיו הם ייצרו מריבה.
לשים לב שהמריבה לא נועדה כדי לייצר רעש שישתיק רעש אחר. למה הכוונה פה? לפעמים אני שמה לב יחד עם ההורים שהילדים רבים המון דווקא בתקופות שאנחנו ההורים רבים או נמצאים בלחץ מאד גדול ממשהו. בעצם באופן לא מודע, הילדים מבינים שכשהם רבים תשומת הלב עוברת מהדבר האחר אליהם, הם חוששים מהדבר האחר שמטריד אותנו ההורים ומרגיע אותם שתשומת הלב עוברת למריבות ביניהם. המריבות ביניהם מנרמלות את המצב גם אם באופן זמני.

אז מה כן? איך כן?

נבין שמריבות בין אחים הם עניין טבעי.
נבין שמריבות בין אחים מכשירות את הילדים שלנו לחיים מחוץ לבית.
נבין שכשהם ישלימו לבד זה יהיה אפקטיבי יותר כשאנחנו נעשה עבורם את העבודה.

משבר הקורונה יעבור, אנחנו כמשפחה נשאר!
נשאל את עצמינו איך אנחנו רוצים לצאת מהמשבר הזה?
כולנו היינו רוצים לצאת מימנו מחוברים יותר.
כולנו רוצים לייצר יותר חמימות, יותר שיתוף פעולה ויותר אמון.
לכן, מהיום…

במקום להיבהל מכל מריבה, במקום להתעצבן, להתערב, לשפוט ולהפריד ביניהם כשהם רבים.
נאפשר להם למצוא דרך, נהיה מודל להרגעה עצמית, נהיה מודל להתנהגות מכבדת, נמצא דרכים לחבר ביניהם, רעיונות לדברים שהם יכולים לעשות ביחד כי הם רוצים, כי כדאי להם.

אשמח לשאלות, לשיתופים, על מה רבים אצלכם? איך אתם מגיבים?