#מסע_משפחתי- ימים 2-5 תחנה ראשונה – סאן פרנסיסקו

נחתנו סאן פרנסיסקו ב- 24:00 אחרי 30 שעות של טיסות והמתנות בין הטיסות.
זה נשמע הרבה, אבל בדיעבד זה עבר מהר.
לקחנו את הרכב ששכרנו, התלהבנו מהגודל והנוחות בתוכו ויצאנו לדרך.
נסיעה קצרה והגענו.
נכנסנו לחדר במלון עייפים, אך עם זאת מלאי התרגשות ואנרגיה ולא ממש הצלחנו להרדם.
מוקדם מאד בבוקר כבר קמנו ויצאנו להכיר את הסביבה החדשה שלנו.

המלון שלנו ממוקם מאד קרוב לרציף הדייגים. את כל היום בילנו שם בשייט לאורך כל החוף ולאלקטרז, מסעדות, חנויות ואטרקציות.
כל סוכרית טופי ושוקולד טעמנו. הכל שונה ומשונה. טעים ומסקרן.
*טיפ* ברציף 39 אל תפספסו את חנות הטופי. תקנו אחד או לכל היותר שניים מכל טעם ופשוט תטעמו. חוויה חושית מצחיקה וכיפית (אני לא אוכלת טופי בדר"כ).

לקראת ערב חזרנו לחדר וחשבנו לנוח קצת ולחזור לראות את העיר בלילה.
היינו כל כך עייפים שלא שמענו את השעונים המעוררים ונרדמנו עד לפנות בוקר. בשתיים לפנות בוקר היינו ערים כולנו.

כשבועיים לפני שיצאנו מהארץ עברתי שוב על תוכנית הטיול והשלמתי את קניית הכרטיסים לאטרקציות השונות. שמתי לב שכל פעילות/מופע/פארק או אטרקצייה כזאת או אחרת שאנחנו רוצים לעשות עולה בין 50$-100$ לאדם והבנתי שאני עוברת את תקציב הטיול שלנו אם אני רוצה לחוות את האטרקציות שאני מתכננת בדרך. ביטלתי חלק מהחדרים. במקום לשכור חדר אחד לנו וחדר אחד לבנות כולנו ישנים ברוב המקומות בחדר אחד. (בשתי מיטות קווין סייס ומיטה נוספת שביקשתי מראש והוספתי עליה 10$ ללילה)
איפה שהיה אפשר הזמנתי חדר לחמישה או דירה.
זה שונה ומצחיק.
אמנם אנחנו מגיעים לחדר רק כדי להתקלח ולישון, אבל פתאום לשמוע, לראות ולהרגיש את כולם כל היום וכל הלילה זה שונה.
בגלל שכל היום מסתובבים בחוץ ומגיעים ישר למיטה זה לא מרגיש צפוף.
גיבוש משפחתי אמיתי!

גם בבוקר השני התעוררנו מוקדם מאד ואחרי ארוחת קלה יצאנו לרחוב לומבארד המפותל והיפייפה. ודרך גשר הזהב עם הנוף המהמם (שבדרך הלוך היה מעורפל) אל הפארק הלאומי מיור וודס שמורת טבע מהממת.
שתי משפחות יהודיות שגרות בארה"ב זיהו את העיברית שלנו והתלהבו והתרגשו לדבר איתנו. זה הרגיש מוזר. הם נתנו לנו הרגשה שהם מעריכים את זה שאנחנו גרים בישראל.
*טיפ* להזמין מראש מקום לחניה הפנימית. היא כבר בכניסה לשמורה ולא תמיד יש בה מקום. אחרת צריך לחכות להקפצה פנימה.
הפעם החלטנו לא להכנע לעייפות ולהמשיך עד הערב לטייל. בסיבות 21:00 התחיל להיות ממש קר וכל המקומות שחשבנו שיהיה יפה לבקר בהם בערב נסגרו. לא נראה שחיי הלילה מפותחים בסאן פרנסיסקו. בכל מקרה זה התאים למצב העייפות שלנו.
עוד לא ממש התרגלנו לשעות ההפוכות.
*טיפ* לפי מה שאנחנו ראינו אין טעם להתאמץ. קר בלילה, הרוחות מתחזקות ורוב המקומות נסגרים בין 21:00-22:00

את היום השלישי בסאן פרנסיסקו פתחנו עם דוח חניה. החניה שהייתה אפשרית ברחוב לילה קודם לא הייתה אפשרית בלילה הזה, כיוון שבין 2:00 ל- 4:00 לפנות בוקר מנקים את הרחוב. מסתבר שיש שלט שכתבים בו הימים בהם מנקים את הרחוב ואנחנו לא שמנו לב אליו.
*טיפ* לקרא גם את האותיות הקטנות בשלט החניה ברחוב לפני שחונים.

נסענו לפארק גשר הזהב. פארק מקסים, אבל לכל אטרקצייה צריך לשלם בנפרד. היה יום קר ומהר מאד איבדנו את הסבלנות והבנו את הרעיון. אני ליאור ואופיר המשכנו לעוד שני גנים בתוך הפארק וחיים וגלי חזרו לרכב.
חיים ניסה לתקשר עם 012 עשינו איתם עיסקה לטלפון אחד כדי שיהיה לנו אינטרנט ושיחות באופן חופשי. קיבלנו מהם כרטיס sim והכנסנו אותו לטלפון הסלולרי שלי. זאת הייתה טעות ראשונה.
יש wifi בכל מקום וברכב יש GPS מובנה. כדי להפעיל בכל זאת את כרטיס הסים שלהם הם ביקשו מחיים לאתחל את הטלפון. זאת הייתה טעות חמורה. האיתחול גרם לכל האפליקציות שלי, לכל התמונות, לכל אנשי הקשר להמחק. זה הלחיץ אותי ועיצבן מאד.
לפני שטסנו סידרתי את הקבצים והתמונות בטלפון והדבר הכי חשוב שהיה לי בטלפון היה שיעור יוגה שהקלטתי את המורה שלי שיהיה לי לתרגל בטיול ועכשיו אין לי כלום.
אוף!
אני מתאמצת לא לתת לזה להרוס לי את מצב הרוח ליותר מידי זמן.
לא קל לי לשחרר הפעם.

המשכנו לצ'יינטאון. ממש ליד החניה קלטתי חנות מוזרה. בתוך החנות מגרות מגרות ואיש סיני מבוגר בודק אנשים שמגיעים לחנות. רושם רשימות ומוציא מכל מגרה עלים, זרעים או פרחים שוקל בעזרת מקל שבקצה אחד שלו משקולת קטנה ובקצה השני הצלחת עם העלים ומכין שקיות של צמחי מרפא.
נשארתי בחנות מרותקת וקניתי אצלו משחות לכאבי שרירים וצמחים לשיעול והתקררות.
ממליצה למצוא אותו. החנות שלו ממש צמודה לחניון הציבורי בצ'יינטאון.
ברגע שתציצו לחנות תדעו שזה הוא.
ההסתובבות באזור הצ'ינטאון הייתה מעניינת, כיפית וטעימה.
*טיפ* בואו רעבים. כל מה שטעמנו היה טעים מאד. רצינו לטעות הכל. אוכל סיני אמיתי. (ויש גם נגיסי עוף וציפס לילדים כמו גלי 😉
מישם המשכנו ברגל לכיכר יוניון.
*טיפ* נסו להשאיר קצת כוח לאיזור הזה. מלא חנויות ובניינים מעניינים שבשעה מוקדמת יותר יכולנו לעלות לצפות בנוף מלמעלה.
לנו כבר לא היה כוח ולמחורת בבוקר ראינו כמה הוא מרכזי וכיפי דרך החלון של האוטו בדרך החוצה מסאן פרנסיסקו.

חזרנו לחדר עייפים ומרוצים.

שלושת הימים הראשונים של הטיול עברו בכיף והתנהלו ברובם ע"פ התוכנית.
הקצב מתאים לכולנו וכולם רגועים.
מחר בבוקר אורזים שוב וממשיכים ליוסמיטי.

*תובנה מרכזית* sim מקומי למכשיר אחד מספיק לכולם. לא צריך שום דבר מעבר לזה.
*טיפ להורים* נצלו את הטיול לביחד צפוף. לא צריך לחשוב כמו בבית שלכל אחד מהילדים יהיה מרחב נפרד. הצפיפות היא חלק מהחווייה. כיף להם לישון באותה מיטה. זה מרגיש טיול.

ו… האנושות התחילה באפריקה. ידעתם?