#מסע_משפחתי – ימים 6-7 כשהדברים מתחילים להשתבש הם משתבשים בצרורות

בוקר האחרון שלנו בסן פרנסיסקו התעוררנו מוקדם. לארוז, להתארגן ולצאת לנסיעה למונטרי.
חברים מהארץ התקשרו ושאלו מה קורה איתנו ואם אנחנו מרגישים את השריפה בקליפורניה. עד לרגע זה בכלל לא ידענו שמתחוללת כבר כמה ימים שריפת ענק ממש לידינו. בחו"ל לא ממש שומעים חדשות ולא היינו מעודכנים.
ניסינו להבין דרך החדשות ובקבלה של המלון אם הכבישים שאליהם אנחנו מכוונים סגורים או מסוכנים ולא ממש הצלחנו לקבל מידע מדוייק.

החלטנו להמשיך בתוכנית ולראות תוך כדי תנועה מה קורה.
אחרי נסיעה של 4 שעות מסן פרנסיסקו לכיוון מונטרי כ- 500 מטרים לפני הבית ששכרנו במירפוסה הרכב שלנו נעצר.
באמצע שום מקום. שממה מסביב.
עוד לא הספקנו להבין מה קרה וכבר נעצרה לידינו אישה מקסימה וביקשה לעזור.
ברנדה שהייתה מסתבר בדרך חזרה מאמא שלה שגרה במריפוסה נשארה איתנו לפחות חצי שעה. התקשרה בשבילנו לחברת ההשכרה להזמין גרר למקום הספציפי בו נתקענו והקפיצה אותנו לבית החדש שלנו שהיה כאמור ממש קרוב.
פגשנו את בעלי הבית שגם הם אנשים מקסימים.
מסתבר שהחלק בשמורה שתכננו לנסוע לטייל בו היום ומחר נשרף וסגור למבקרים וגם לא היה לנו כלי רכב להמשיך. כך שמהצהריים היינו בבית במרפוסה.

בית גדול ומרווח עם מיטות גבוהות מאד וכולו מלא דובים. בתמונות, על השיטיחים, במתקני האמבטיה, מגולפים מעץ. לאן שלא תפנה דוב לפניך. שרלוט בעלת הבית המקסימה הקפיצה אותנו לסופר הקרוב בתוך העיירה שגם בו כל האנשים מסבירי פנים ונחמדים במיוחד. כך יצא שעשינו לנו יום בית.
כיבסנו, בישלנו, נחנו ובעיקר לקחנו את הבאסה בסבבה.
מנוחה מבורכת.
אם כבר להתקע, אז להתקע אצל האנשים הטובים האלה.
כריס בעלה של שרלוט הגיע לקראת ערב והסביר לנו שנוכל להכנס לשמורה מחר דרך הכניסה הדרומית שלה.
הוא עובד בשמורה וסיפר לנו על השריפה ועל החיים בכלל במריפוסה.
*טיפ* אם אתם בסביבה ומתכננים יומיים או שלושה ביוסמטי בואו להתארח אצלם במריפוסה.
Live Oak Loge

הרכב החלופי הגיע אחרי 6 שעות. והיה קטן בהרבה מזה ששכרנו.
כנראה שלא נוכל להכנס בו כולנו עם המזוודות מחרתיים כשנצא ליעד הבא.
אנחנו בקשר עם חברת ההשכרה ולא מקבלים תשובות שמניחות את הדעת.
*טיפ* לא ממליצה על חברת השכרת הרכב של Sixt
כולנו כבר הפכנו למבינות גדולות בדגמים וחברות של רכבים ויודעות להגיד איזה רכבים חלופיים יכולים להתאים לנו.

אני נהנית כל כך לראות את אופירי בהתנהלות פה. היא פעילה, תקשורתית, מדברת עם כולם, מסדרת לכולנו את כל העיניינים. לקחה פיקוד על החלק הטכנולוגי ועל כל עיניין התקשורת. היא מדברת אנגלית מעולה ועושה את זה כל כך בטבעיות.

ואם כל השיבושים האלה לא הספיקו ליום אחד, אז… ב-2:00 לפנות בוקר חיים התעורר עם חום גבוהה וגרון כואב.
ניסיתי עליו את כל התרופות שקנינו מהסיני בסן פרנסיסקו יחד עם כל התרופות שהבאתי מהבית. אין סיכוי שהוא לא מחלים עד הבוקר.
*טיפ* להביא תרופות לכל התרחישים האפשריים.
לפני הנסיעה אמא שלי ציידה אותי בשקית תרופות ענקית. לא הבנתי למה צריך את כל זה.
אני עם האופטימיות הטיבעית שלי אמרתי לה שאנחנו אנשים בריאים בדר"כ וכל השנה לא משתמשים כמעט בתרופות. אז מה צריך כל כך הרבה תרופות לכל כך הרבה מחלות? עכשיו אני מבינה.

בבוקר חיים התעורר מאושש יחסית.
חיכתה לנו נסיעה של שעתיים לכל כיוון לצד השני של השמורה וטיול של יום שלם בשמורה. באופן יחסי לימים הקודמים לקח לנו המון זמן להתארגן ליציאה. אני מצאתי לי פינה ביער ותרגלתי יוגה. חיים והבנות התפנקו במיטה. התפנקנו בהכנת ארוחת בוקר ארוכה. ככה גילינו את היתרון שבצפיפות והחיים בחדר אחד.
בסן פרנסיסקו ברגע שקמנו מהמיטה התלבשנו וירדנו למטה תוך דקות ספורות. מי שהיה מוכן ירד לחכות באוטו. לא היה נוח לחכות בחדר. פה היה מרווח ונוח מידי.

נסענו לכניסה הדרומית של היוסמטי. Tioga Pass
יער ענק ואין סופי מלא אגמים. מהמם!
יש מעט מטיילים ואפילו אין שומר בכניסה.
רואים בחלקים נרחבים את השריפה. ובמקומות מסויימים יש עשן סמיך וריח חזק של שריפה.
מראה עצוב.
אסון טבע ענק!
לפי מה שכתוב בספר ומה שקראתי על השמורה ראינו את החלק הפחות מעניין ומרשים שלה ובכל זאת היה מהמם.

*תובנה מרכזית* ביומיים האחרונים דברים השתבשו ולא עבדו לפי התוכנית. בשונה מבחיים מחוץ לטיול זה לא הפריע לאף אחד, לא הלחיץ ולא הכעיס אף אחד מאיתנו. זה פשוט הפך לחלק מהטיול. חלק מההרפתקה.
את זה אני רוצה לקחת הבייתה.
הרי החיים עצמם גם הם מסע. כל מה שקורה פשוט קורה והוא חלק מההרפתקה.
וכל תוכנית היא בסיס לשינוי.
*תובנה הורית* טיול הוא הזדמנות מצויינת לתת לילדים להוביל.
הם קונים בסופר, הם מבשלים, הם אחראים על המוזיקה ברכב, הם מדברים עם נותני השרות השונים. הם מובילים את המסלול.

מחר בבוקר ממשיכים ליעד הבא.
מונטרי אנחנו באים 🙂