"לילד אין מוטיבציה.."

"אין לו מוטיבציה"
"הוא לא רוצה ללמוד"
"אני צריכה להגיד לו כל דבר 1000 פעמים"

כולנו חולמים על היום שהילדים שלנו יהיו עצמאים, יעשו לבד בלי שנגיד להם כל מה שהם צריכים לעשות
ילמדו בשיא המרץ ויקבלו ציונים מעולים.
יעזרו בבית.
או אפילו רק ירימו את המגבת מהרצפה אחרי שהתקלחו.

אז למה בעצם זה לא קורה?
מה זאת מוטיבציה ואיך אפשר להגדיל אותה?

כל הילדים מתחילים כתינוקות סקרנים ומלאי מוטיבציה להצליח.
הם רוצים להצליח לגעת בצעצוע, יש להם מוטיבציה להתהפך, הם מבקשים אוכל במוטיבציה מאד גבוה ויש להם סופר מוטיבציה לצרוך עד שמשהו יבוא להוציא אותם מהמיטה. (כל זה בהנחה שמדובר בילד בריא עם התפתחות תקינה)

מסקנה – ילדים באופן טבעי רוצים להצליח.

האם באמת יש דבר כזה ילד "עצלן" או ילד "דחיין"
ע"פ מחקר של ריצ'רד לאבוי, אין דבר כזה.
עצלנות ודחיינות זאת לא תכונת אופי, זאת התנהגות.
התנהגות ניתן לבחור לשנות- אם רק רוצים.
ילד יכול להתעצל או לדחות, כשמדובר במשימה שלא מעניינת אותו.

לילד שאוהב משחקי מחשב תהיה מוטיבציה מאד גבוהה לשחק במחשב.
לילד שאוהב לקנות בגדים, תהיה מוטיבציה מאד גבוה להתארגן מהר אם הסיבה היא שיוצאים לקניון…

אם כך,

מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לעזור לילד שלנו לפתח מוטיבציה גם למה שאנחנו חושבים שחשוב?

מוטיבציה היא שריר.
ממש כמו בחדר כושר מתפתחת לאט לאט, ככול שמתאמנים וכמובן ככול שעושים את הפעולה שוב ושוב.

יש אפשרות לעורר מוטיבציה אצל הילדים שלנו באמצעות פרסים ועונשים. זה עובד הרבה פעמים, אבל זאת תהיה מוטיבציה חיצונית. ברגע שהיא לא תהיה יש סיכוי שהילד יאבד את המוטיבציה ויפסיק לעשות.

יש אפשרות לעורר מוטיבציה אצל הילדים שלנו באמצעות הפחדה, איומים, ביקורת ופקודות. גם זה יכול לעבוד, אבל המחיר של מוטיבציה מהסוג הזה הוא ילד מרצה עם ביטחון עצמי נמוך, או ילד אלים וכוחני שברגע שרק יגדל  ויוכל יבעט בכל הערכים, הגבולות והמוסכמות של הבית בו גדל.

אז איך כן? מה כן?

• לתת דוגמה אישית.
  להיות השינוי שאני רוצה לראות בילד שלי.
• למצוא יחד עם הילד מסגרות אחרות (פרט לבית הספר) בהם הוא מרגיש מוצלח ובכך לחזק את מעגל ההצלחה.
• לשדר לילד רוגע, נינוחות ופרופורציות. ברגע שנרגיע את הדאגות ואת המחשבות השליליות על העתיד, כבר נפחית את הפחדים גם אצל הילד שלנו ויש יותר סיכוי שהמוטיבציה תתעורר.
• חשוב למצוא יחד עם הילד מקומות בהם הוא ירגיש משמעותי. עזרה, התנדבות. הדלק לחיים הוא נתינה.
• חיזוק ועידוד על ההצלחות בדרך הם דלק וזריקת מוטיבציה להמשך המוטיבציה.
• לא לשכוח מה באמת חשוב. לשאול את הילד בסקרנות אמיתית- מה יוצא לך מיזה?
• הילד נכשל במבחן? בדקו יחד איתו מה יעזור לו להצליח במבחן הבא ושדרו לילד שאתם מאמינים בו. שאתם בטוחים ביכולות שלו ויודעים שהוא יכול להצליח.
• הנאה- החיים הם משחק ולא אוסף של מטלות. אפשר וכדאי להינות מהדרך.

רוצים ללמוד הלכה למעשה איך לעודד מוטיבציה בילדים שלנו, על מנת שיגדלו להיות בוגרים עצמאיים.
מוזמנים לסדנה שלי.

מאחלת יום נפלא ומלא מוטיבציה

יפעת